את כבר מתקרבת למועד הלידה, לא עשית תכניות ולא נערכת באופן מיוחד. אולי יש לך מחליפה והארגון ניהל את התהליך בצורה טובה ומקצועית ואולי קצת פחות. אמנם זו לא האחריות הישירה שלך אבל מי שעלולה לשלם מחיר בנוסף לצוות העובדים, המנהלים, ולפעמים אפילו הלקוחות במקום העבודה, תהיה גם את.
אולי זכית לעבוד בארגון שדואג למערך בצורה יסודית ומקצועית, בוודאי יש לך כבר מחליף או מחליפה, כבר תכננת את העתיד המקצועי שלך, הערכת ועדכנת את כל הנוגעים בדבר גם מה יהיה משך חופשת הלידה המשוער. אם כן – אשרייך, את חופשיה מדאגות. מלבד סידורים אחרונים, סיום חפיפה וסגירת קצוות במשרד, את באמת יכולה ללדת בשקט גדול ובתחושת ביטחון.
אבל אם לא – יכול להיות שאת לא התפנית לשאול את עצמך, ואולי שאלת וגם ענית לעצמך אבל לא העזת להגיד בקול רם, את מה שאת באמת רוצה. הארגון בו את עובדת, אולי הוא מעדיף להישען על צוות העובדים הקיים במהלך חופשת הלידה, ואולי העומס היה גדול כל כך שאף אחד לא הצליח להתפנות לטפל בנושא. מה שברור זה שגיוס מחליף וחפיפתו, הן משימות שנשארו לרגע האחרון ועל החזרה שלך לארגון לאחר חופשת הלידה בכלל לא מדברים כי "דיה לצרה בשעתה"..
אם את מוטרדת מהעתיד לבוא, כדאי מאוד שתגייסי את טיפות האנרגיה האחרונות, ותנהלי תהליך קצר וממוקד מול המעסיק והארגון. זה הזמן לבנות את התשתית לחזרה לעבודה בקצב שלך (קישור למדריך, לסדנה או למאמר), בלי להפתיע את המעסיק ובלי שיופעלו עלייך לחצים. את יכולה לפנות לייעוץ שיסייע לך בניהול המהלך המקוצר מול עצמך, המשפחה ומול הארגון.
והעיקר? כמובן – שיהיה לך בשעה טובה!